הבנקים המרכזיים בעולם, בראשם הפד‘, תפקדו בעיצומו של משבר הקורונה כצינור החמצן של השווקים הפיננסיים עם הדפסת הכסף הגדולה בהיסטוריה. זה היה למעשה הגורם האחראי להתנעת ההתאוששות המהירה ממהלומות המשבר והנפילות בשווקים, אלא שכעת נחשף גם הצד השני של המטבע, הוא פחות מעודד – האינפלציה מרימה ראש ומאיימת לעצב מחדש את פני הכלכלה העולמית. מה המשמעויות ואיך אפשר לייצר בתיק מנגנוני הגנה מול הסיכונים הפיננסיים החדשים?
הדפסת כסף מאסיבית מצד הבנקים המרכזיים בעולם במקביל לתמריצים ומענקי סיוע של הממשלות, היו במידה רבה אלו שתרמו ליציבות הכלכלה והשווקים הפיננסיים בעיצומה של סערת הקורונה. עם התפזרות מסך העשן, מתברר כעת שהשילוב בין השניים גם בנה בהדרגה את אחד החששות בשוק ההון – אינפלציה מתפרצת שתגרור העלאת ריבית.
מלאכותי או אמיתי? התרחיש שיכתיב את הטון בשווקים
הגורמים ללחצי האינפלציה בימים אלו נעוצים בביקוש מצרפי גבוה מצד צרכנים למוצרים שונים, המביאים לעומס על שרשראות האספקה הגלובליות, מייצרים משברי אנרגיה וסחר, ומכאן הדרך לעליית מחירים (אינפלציה) קצרה. סוגיה זו מעסיקה בתקופה האחרונה גם את בכירי הבנקים המרכזיים, שאמנם ערים למגמה המתפתחת אך חלוקים בדעותיהם באשר לסיבה – האם זו תופעה זמנית שנוצרה מביקושים כבושים המתפרצים נוכח דעיכת המגפה וצמצום המגבלות (זו ההערכה שמחזיק בינתיים בנק ישראל) או שאנו עדים למגמה של עליית מחירים בלתי ניתנת לעצירה.
אם התרחיש האחרון יתברר כנכון, כלומר הגאות האינפלציונית לא תרוסן בקרוב, זה עשוי להשפיע על מדיניות הפד’, שכבר אותת באחרונה על נסיגה מהגישה האולטרה מרחיבה, וייתכן שיקרב אותנו בצעדי ענק ליום של העלאת רמת הריבית בעולם. שינוי כלפי מעלה בריבית עשוי לבשר גם על תום תקופה ארוכה במהלכה התרגלו המשקיעים והשווקים הפיננסיים לתנאים נוחים, בעיקר סביבת ריבית אפסית מתמשכת, שהיו הטריגר מאחורי רצף העליות החריג בעשור האחרון.
כך או כך, מכיוון שבשלב זה אין לדעת האם מדובר באינפלציה “מלאכותית” או אמיתית ולאן כל זה יוביל, חשוב להיערך לכל תרחיש ולפרוש רשת ביטחון בתיק ההשקעות, לכל מקרה שלא יבוא.
הפתרון – פיזור רחב ומכשירים עם מנגנון מיסוי ריאלי
ומכאן לחלק החיובי בסיפור. השוק רווי באלטרנטיבות המגלמות מנגנון מיסוי ריאלי, כהגנה מפני אינפלציה ושחיקת שורת הרווח. כך למשל, בפוליסת חיסכון, הנחשבת לאחד ממוצרי החיסכון וההשקעה הדומיננטיים בשוק, מבנה המס מחושב ביחס למרכיב הרווח הריאלי, הממוסה רק בעת משיכת הכספים. המשמעות הינה נטרול, חלקי או מלא, של השפעת האינפלציה ואלמנט המייצר עבור החוסך אפקט ריבית דה-ריבית, המרחיב את פוטנציאל התשואה על פני תקופת החיסכון – והופך מהותי ככל שטווח ההשקעה ארוך יותר.
כמו-כן, אלמנט הפיזור וגידור הסיכונים מקבל חשיבות יתרה בתקופה של רגישות ואי וודאות בשווקים. אלו מחייבים לבצע בתיק אלוקציה חכמה של נכסי השקעה, סקטורים שונים ורכיבים אלטרנטיביים, המאופיינים במתאם נמוך לתנועות השוק הסחיר. אלו יבטיחו רובד נוסף ביצירת רשת ביטחון אפקטיבית בסביבה אינפלציוניתומול הסיכונים הנערמים.
בשורה התחתונה, הכלכלה העולמית אמנם מתאוששות ממשבר הקורונה אך עלולה למצוא עצמה ניצבת בקרוב בפני אתגרים חדשים שעשויים לטרוף את הקלפים ולשנות את כללי המשחק בשוק. צוות המתכננים הפיננסיים של ‘נטו תכנון פיננסי’ עומד לרשותכם בכל עת וישמח לסייע בבחינה מקצועית של מבנה תיק ההשקעות והאלטרנטיבות ליצירת עוגנים שיבטיחו התמודדות מול הסיכונים הפיננסים ומצבי השוק המשתנים.
>> למידע אודות נטו תכנון פיננסי
הכותב הינו ליאור ביטון, מתכנן פיננסי בכיר, בקבוצת נטו תכנון פיננסי
