לא כל הנוצץ זהב

כל אחד המנהל תיק השקעות בבנק יודע עד כמה יועצי ההשקעות מהווים שחקן דומיננטי בקבלת ההחלטות באשר לבחירת נכסי ההשקעה והרכב התיק, אלא שהצצה לשיטה שמפעילים בתי ההשקעות מגלה איך באמצעות מצג שווא גם היועצים נתונים למניפולציות ביחס לביצועי קרנות הנאמנות, המתורגמות להמלצות שעשויות להתברר תוך מהרה כהשקעה מאכזבת. איך עובדת השיטה? התשובות לפניכם.

לא מעט משקיעים המנהלים תיק בבנק תולים תקווה ביועץ ההשקעות שיסייע באיתור הזדמנויות השקעה וימליץ על נכסים שעשויים להניב תשואה עודפת במהלך הזמן. לא אחת בוחרים היועצים להמליץ על השקעה בקרנות הנאמנות, אחד ממכשירי ההשקעה הפופולריים ביותר, אלא שאותה המלצה מסתמכת בצורה כמעט עיוורת על מערכות הדירוג הממוחשבות (והמיושנות) בבנק – שם קיימת פירצה שגופי ההשקעה יודעים לנצלה, במה שמכונה “שיטת מצליח”.

אז מהי השיטה ואיך היא פועלת? המערכת הממוחשבת בבנק משווה בין ביצועי קרנות הנאמנות (לאחר שהקרן צברה וותק של לפחות שנת פעילות), מדרגת אותן ובהתאם היועץ ממליץ ללקוחותיו לרכוש את הקרנות ה”מצטיינות”, אלה שניצבות בראש הדירוג. בתי ההשקעות מודעים לשיטת המדידה ומפעילים מניפולציה – פתיחה של כמה קרנות במקביל באותה קטגוריה בדיוק, אם כי במדיניות השקעה מעט שונה, בתקווה שאחת מהן תבלוט ותציג ביצועים מרשימים, אז גם תתברג כאמור בראש מערכת הדירוג של הבנק.

אלא שהביצועים מגיעים בדרך עקומה. היועץ אינו מודע לכך שמאחורי הקלעים הקרן רשמה ביצועים חריגים בזכות העובדה שניהלה בתחילת דרכה סכומים בהיקף נמוך, מה שאפשר למנהל הקרן מרחב תמרון, תגובה זריזה למצבי השוק המשתנים, בייחוד בשוק הישראלי המאופיין בסחירות דלה, ודרך כך לייצר תשואה גבוהה.

מבחינת היועץ, על סמך ביצועי העבר של הקרן ניתן להסיק שזו תציג בעתיד תשואות גבוהות אבל אז נוצר האבסורד – ברגע שהיועצים ממליצים ללקוחות, אלו מזרימים כסף לקרן וכאשר זו תופחת וכבר מנהלת סכומי עתק, למנהל הקרן קשה הרבה יותר לשחזר את הביצועים המרשימים שהשיג בתחילת הדרך, אז הייתה הקרן “רזה”.

זו נקודת הזמן שבית ההשקעות מתכנן את המהלך הבא ופותח קרנות חדשות, בתקווה שאחת מהן תציג ביצועים טובים שיבטיחו הזרמת כספים נוספת לבית ההשקעות, וחוזר חלילה. כאן חשוב להדגיש, הלקוח למעשה לא רק “תקוע” עם קרן שעשויה להציג ביצועים מאכזבים, אלא גם משלם עמלות גבוהות, החל מדמי ניהול הנעים בממוצע בין כ-0.5% בקרן סולידית לכ-1.5% בקרנות מנייתיות, דרך דמי הפצה של כ-0.3% המתגלגלים ללקוח, לעיתים גם בתוספת דמי משמרת. אלו נוגסים בפוטנציאל התשואה ועשויים לגרור להפסד כלכלי אם הקרן רשמה תשואה צנועה, כזו שאינה מכסה את סך העלויות הכרוכות בהשקעה.

מלבד זאת, לעיתים הגופים משווקים את הקרן בתחילת דרכה בדמי ניהול אטרקטיביים אך במהלך הזמן עלויות הניהול מטפסות – והלקוח סופג הוצאות כבדות עוד יותר – אלא שאם יחליט למכור את הקרן המקרטעת, ייצור אירוע מס מיותר. נקודה נוספת הינה שריבוי הקרנות לא מאפשרת ליועץ לסקור את האחזקות בכל קרן, כך שגם הלקוח נאלץ להשקיע בצורה “עיוורת” ואינו זוכה לשקיפות מלאה ביחס לנכסי ההשקעה שמחזיק בתיק.

בשורה התחתונה, התשואות שרושמות חלק בלתי מבוטל מקרנות הנאמנות אינן בהכרח תוצאה של ניהול מקצועי ואיכותי אלא נגזרת של מניפולציה שיווקית על חשבון היועצים, המתגלגלת כאמור ללקוחות, שעשויים לגלות במהרה שהתשואות שהשיגה הקרן מרגע ההשקעה הן צנועות במקרה הטוב או כושלות ביחס למתחרות במקרה הרע. אנו ב’נטו תכנון פיננסי’ מתחייבים לפעול במקצועיות חסרת פשרות בבחינת נכסי ההשקעה על מנת להבטיח שהכסף שלכם ינוהל אצל מי שבאמת ראוי לכך.

>> למידע אודות נטו תכנון פיננסי

גמר חתימה טובה.

הכותב הוא עמי שוקרון, יועץ השקעות בכיר לשעבר בבנק לאומי, בעל תואר MBA בכלכלה ומנהל עסקים, ומתכנן פיננסי בכיר ב’נטו תכנון פיננסי’.

מעוניינים לדעת עוד?

מלאו את הפרטים ואנחנו נדאג שתקבלו את כל התשובות שאתם צריכים לקבל!

ליצירת קשר

לתיאום פגישה

לתיאום פגישה
יצירת קשר