ברקע תנאי השוק המאתגרים, בראשם סביבת הריבית המטפסת, השווקים סובלים מחוסר שקט ותנודתיות קיצונית. אלו רגעים שמשקיעים עתירי ניסיון מכירים בסט הפעולות המתבקשות, בסבלנות הנדרשת ובמהלכים החכמים לאיזון תיק ההשקעות. לפניכם כמה מהצעדים שיש לנקוט ואלו שרצוי להימנע מהם.
תערובת נפיצה של סחף אינפלציוני, ריבית עולה והידוק מוניטרי נותנת אותותיה בשווקים הפיננסיים. מאז תחילת השנה הבורסות סובלות מתנודתיות עמוקה, המשקפת היטב את תגובת המשקיעים לשרשרת תהליכים מאקרו-כלכליים, הנקשרים בעיקר לגאות האינפלציוניות ששוטפת את מרבית הכלכלות בעולם.
למעשה, הגורמים ללחצי האינפלציה מגיעים משני כיוונים, המתנגשים זה בזה. מחד, דעיכת מגפת הקורונה הובילה להתפרצות ביקושים כבושים מצד צרכנים שאגרו כספים לאורך המשבר. מנגד, צד ההיצע, שלא היה מוכן להתמודד עם זרם ביקוש עוצמתי, סובל מעומס ושיבושים בצירי האספקה הגלובליים ומכאן הדרך לעליית מחירים (אינפלציה) קצרה. אלא שהאינפלציה הנוסקת היא גם תוצר של התמהמהות בתגובת הבנקים המרכזיים. במשך חודשים אחז ג’רום פאואל, יו”ר הפד’, בגישה עיקשת כי הסחף האינפלציוני הוא רק תוצר נלווה וקצר מועד, לשלבי היציאה ממשבר הקורונה. אלא שהאינפלציה תעתעה, הכתה פעם אחר פעם ובעוצמה חזקה יותר. במארס האחרון כבר חצתה האינפלציה בארה”ב (במונחים שנתיים) שיא של למעלה מארבעה עשורים כשזינקה ל-8.5%.
זו הובילה את הפד’ לשנות גישה ולשלוף את הכלי האפקטיבי ביותר שיש ברשותו לדיכוי האינפלציה – העלאת ריבית. שינוי בריבית הבסיס כלפי מעלה נועדה להכביד על תנאי המימון ונטילת ההלוואות ודרך כך לצנן את הביקוש, לקצץ בשיעורי האינפלציה ולאזן את משוואת הביקוש-היצע. אלא שיש גם צד שני למטבע והוא פחות מעודד.
לעליית ריבית יש אפקט דרמטי על השווקים, שכן גם החברות נושאות בנטל חוב גבוה יותר ובהתאם מתקשות בהשגת צמיחה ויצירת רווחיות דומה לזו שהורגלו אליה בשנים האחרונות, אלמנט הגורר תמחור מחדש של שווין. בצד זאת, בתרחיש בו עליית הריבית לא תרסן את האינפלציה, כלומר לא תחזור לגבולות היעד, ייאלצו הבנקים להעלות הילוך ולנקוט בקצב העלאות אגרסיבי יותר, תרחיש המזניק את חששות מהתדרדרות לסטגפלציה – האטה בצמיחה הכלכלית המשולבת בהמשך לחצי אינפלציה. נוסף על כך, עליית הריבית מתרחשת במקביל להידוק החגורה המוניטרית, שפירושה ייבוש הנזילות בשווקים וגמילה מה”כסף הזול” שהציף את הכלכלה הגלובלית בשנים האחרונות.
הצעדים המתבקשים
ומכאן לחלק הפרקטי. שרשרת ההתפתחויות והסיכונים הנערמים מחייבים להיערך לכל תרחיש ולבצע התאמות בתיק הנכסים – החל מבחירת פוזיציות השקעה שלא נשחקות תחת האינפלציה ועד פיזור סיכונים רחב, גם לכיוון רכיבי השקעה שאינם קורלטיביים לתנועות השוק הסחיר. בצד זאת ולא פחות חשוב, בעתות של אי-ודאות ופאניקה בשווקים, חשוב להימנע מנקיטת צעדים פזיזים, כאלו שעשויים להסב נזק כלכלי משמעותי וארוך-טווח. לפניכם כמה מהם:
ללמוד מניסיון העבר – על סמך ההיסטוריה, משברים כלכליים חריפים ככל שיהיו, הם אירועים זמניים בלבד שהשפעתם בראייה ארוכת-טווח מתפוגגת כליל. המשמעות הינה שאם אינכם בשוק כדי לעשות “סיבוב” ולגרוף רווח מהיר, יש לזכור שבחלוף המשבר, השוק נוטה לתקן (לעיתים בחדות) ולהמשיך לעבר היעד הבא – שבירת שיאים חדשים. ההיסטוריה הוכיחה זאת כל פעם מחדש. המשמעות היא שהירידות החדות באחרונה מזמנות מחירים אטרקטיביים בחלק מנכסי ההשקעה, בפרט עבור המשקיעים לטווח ארוך.
איתור אפיקי “מקלט” ומזעור החיכוך עם השוק הסחיר – כספים נזילים ששוכבים בחשבונות הבנק או בפיקדונות בנקאיים נשחקים תחת האינפלציה ומאבדים בשיטתיות מערכם. כאן נכנסים לתמונה האפיקים אלטרנטיביים – נכסי השקעה מחוץ לבורסה, שאינם קורלטיביים להתנהגות השוק הסחיר ורגישים פחות לעליית אינפלציה וריבית. מדובר במנעד רחב של פוזיציות השקעה, המייצרות שכבת הגנה בתיק, מגלמות פרופיל סיכון-סיכוי אטרקטיבי ובעלות פוטנציאל תשואה גם מול אתגרי התקופה.
רוטציה במסלולי ההשקעה – אגרות חוב נתפסו עד לאחרונה כהשקעה סולידית ושמרנית, אלא שתנאי השוק והאינפלציה הגואה טלטלו גם את שוק החוב וגזרו על משקיעי האג”ח הפסד ריאלי, שכן מחירי האגרות ירדו והתשואות שהניבו לא הדביקו את קצב עליית המדד. בסיטואציה כזו, ראוי לשקול הסטת כספים למסלולים “כלליים”, המשלבים חשיפה לנכסים אלטרנטיביים ומניות על חשבון אג”ח.
מכשירי השקעה עם יתרונות מיסוי – השוק רווי באלטרנטיבות השקעה המציעות מנגנון מיסוי ריאלי מובנה, המגן מפני אינפלציה ושחיקת שורת הרווח. כך לדוגמה, בפוליסת חיסכון פיננסית, מבנה המס מחושב ביחס למרכיב הרווח הריאלי וממוסה רק בעת פדיון הכספים. המשמעות הינה נטרול, חלקי או מלא, של השפעת האינפלציה ואלמנט המייצר עבור החוסך אפקט ריבית דה-ריבית, המרחיב את פוטנציאל התשואה על פני תקופת ההשקעה.
כמו-כן, בנקודת הזמן הנוכחית רצוי להסיט כספים למכשירים המשלבים נכסי השקעה מחוץ לבורסה, כחלק מפיזור וגיוון פורטפוליו השקעות, וזאת על חשבון מכשירים הנעדרים חשיפה לאפיקים אלטרנטיביים, כדוגמת תיק השקעות מנוהל בבנק, המגלם בהתאם סיכון גבוה מעצם החשיפה האבסולוטית לשוק הסחיר, המתורגמת בעתות אלה גם להפסדים כבדים.
בשורה התחתונה, התנעת מחזור העלאות הריבית מאיימת על יציבות השווקים ומפזרת ערפל סמיך על מצב הכלכלה הגלובלית, הניצבת כעת בפני אתגרים פיננסיים שלא פגשה כבר שנים ארוכות. אלו מחייבים ביצוע אלוקציה נבונה בתמהיל ההשקעות ויצירת רשת ביטחון אפקטיבית מול סביבה אינפלציונית וריבית מטפסת. בייחוד בתקופה הנוכחית, צוות המתכננים ב’נטו תכנון פיננסי’ עומד לרשותכם בכל עת וישמח לסייע בבחינת מבנה תיק הנכסים וביצוע ההתאמות הנדרשות.
>> למידע אודות נטו תכנון פיננסי
הכותב הינו שגב דן – סוכן ביטוח פנסיוני ומתכנן פיננסי בכיר
בעל תואר B.A במנהל עסקים והתמחות במימון.
