לאורך השנים בעלי שליטה בחברות נאלצו להתמודד עם מגבלה באשר לחיסכון הפנסיוני – הפרשה לתגמולים או לפיצויים. המשמעות הייתה שרבים מהם הגיעו לגיל הפרישה עם חסכונות פנסיוניים מזעריים. עם כניסתו לתוקף של תיקון 190 לפקודת מס הכנסה בשנת 2012, הגיעה גם בשורה גדולה לבעלי השליטה, כאשר לראשונה התאפשר לבצע הפרשות לפיצויים ותגמולים יחד, ובתנאים מסוימים גם לזכות בפנסיה תקציבית מהחברה. איך מבצעים תכנון פנסיוני לבעלי שליטה ומבטיחים עתיד יציב? הנה כל מה שחייבים לדעת.

במשך שנים ניצבו בעלי שליטה בחברות מול סוגייה מעוותת בשוק החיסכון הפנסיוני. בזמן שעובדים שכירים זכו להפרשות לפיצויים ותגמולים מתוך שאיפה לייצר חיסכון פנסיוני הולם שישרת אותם ביום שאחרי הפרישה לפנסיה, בעלי השליטה התמודדו עם הגבלת הפקדה לחיסכון הפנסיוני באמצעות קופה אחת (פיצויים או תגמולים), זאת גם עד לתקרה צנועה של כ-12 אלף ש”ח לשנה בלבד. כאשר נכנס לתוקפו תיקון 190, מרבית המגבלות הוסרו ובעלי השליטה זכו לשתי אפשרויות מרכזיות לחיסכון המיועד ליום שאחרי היציאה לפנסיה:

ביצוע הפרשות לפיצויים ותגמולים יחד – בעל שליטה רשאי לבצע הפרשות גם לפיצויים וגם לתגמולים. הרף העליון להפרשות לפיצויים אמנם לא השתנה (עומד נכון ל-2021 על כ-12 אלף ש”ח), אך בעל השליטה זכאי לבצע במקביל הפרשות לתגמולים, באותם תנאים הנהוגים אצל שכירים. בתרגום למספרים, 7.5% מתקרת שכר של עד 2.5 מהשכר הממוצע במשק, כולל מרכיבי ביטוח של אובדן כושר עבודה וביטוח חיים. 

פנסיה תקציבית מהחברה – ישנה שורת תנאים (שיפורטו בהמשך) המתירים לבעל השליטה לקבל פנסיה תקציבית מהחברה. למעשה, עבור החברה מדובר בהוצאה מוכרת ואילו בעל השליטה עשוי לזכות בפטור על הקצבה עד לכמחצית (52%) מתקרת הקצבה המזכה (עומדת על 8,460 ש”ח נכון ל-2021). 

שני שינויים מהותיים אלו, שהוחלו כאמור במסגרת תיקון 190, הרחיבו באופן משמעותי את יכולת התמרון של בעלי השליטה באשר להיקף ההפרשות לחיסכון הפנסיוני לצד האפשרות לקבל פנסיה תקציבית. המשמעות הינה כי בעל שליטה רשאי לקבל פנסיה ישירות מהחברה שבבעלותו ולא רק – ניתן לשלם את הפנסיה התקציבית גם לבני משפחה של בעל השליטה שעבדו בחברה לאורך השנים. 

תנאי הזכאות לקבלת פנסיה תקציבית לבעלי שליטה

הזכאות לפנסיה תקציבית ניתנת רק לבעל השליטה בהתאם להגדרתו לפי פקודת מס הכנסה. כלומר, מי שמחזיר במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו באחד מאלו: 10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח ההצבעה; בזכות להחזיק ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח ההצבעה או בזכות לרכושם; בזכות לקבל 10% לפחות מהרווחים; בזכות למנות מנהל. 

בצד זאת, התנאים למתן פנסיה תקציבית לבעל שליטה, העונה על ההגדרה, תלויה כאמור בשורת תנאים. האחד, בעל השליטה פרש מפעילות שוטפת או תפקיד פעיל בחברה, אם כי הוא עדיין רשאי להחזיק במניות בחברה. התנאי השני הינו שהחברה ממשיכה לפעול גם לאחר פרישתו של בעל השליטה. כמו כן, נקבע כי אם בעל השליטה טרם הגיע לגיל הפרישה הקבוע בחוק (62 לנשים ו-67 לגברים) אך עדיין פרש, ניתן להגדיר הסכם עם החברה המייצר חוב אקטוארי. חשוב לציין עוד כי במקרה בו בעל השליטה נפטר, שאריו ייזכו לקבל את יתרת התשלומים מהפנסיה. 

ייעוץ פנסיוני לבעלי שליטה- כיצד מחושבת הפנסיה התקציבית? 

כל חברה רשאית להקצות לבעל השליטה תשלומי פנסיה בכל סכום שתבחר אלא שרק עד לתקרה מסוימת תשלום זה ייחשב כ”הוצאה מוכרת”. המשמעות הינה כי התקרה מחושבת על בסיס השכר הממוצע הנומינלי השנתי במכפלה ב-1.5%. אפשר להסביר זאת באמצעות דוגמה פשוטה

בעל שליטה עבד בחברה במשך 30 שנים והשתכר בממוצע ב-20,000 ש”ח בחודש. החברה תוכל לשלם לבעל השליטה פנסיה תקציבית בסך של 9,000 אלף ש”ח לחודש כאשר החישוב מבתצע כך: 20 אלף ש”ח (ממוצע שכר חודשי) כפול 30 שנות וותק כפול 1.5%. סכום זה ייחשב כאמור כהוצאה מוכרת של החברה במועד התשלום ובעל השליטה ייהנה מהטבות מס של פנסיונר “רגיל” ואינו יידרש לתשלום מס מלא. 

באילו תרחישים כדאי לבעל שליטה לנצל את האפשרות לפנסיה תקציבית?

כדי להבין לעומק את הכדאיות ואיך ניתן לנצל את הטבות המס באופן מיטבי, רצוי לפנות לשירותי מתכנן פנסיוני לבעלי שליטה, הניתנים במסגרת משרדים המתמחים בתכנון פיננסי. כך למשל, מתכנן פיננסי עשוי לסייע לבעל השליטה לבצע כחלק מהפנסיה התקציבית משיכה של הרווחים הצבורים בחברה לאורך שנים, זאת ללא תשלום מס דיבידנדים. 

פירוש הדבר הוא שישנן מספר דרכים לבחינת הכדאיות, אם כי ברוב המוחלט של המקרים מדובר במהלך משתלם לבעל השליטה ולחברה עצמה. בצד זאת, נדרש תכנון וליווי צמוד של מתכנן פיננסי שייבחן את ההשלכות מכל זווית במטרה למנוע טעויות כלכליות ובשאיפה לנצל כל הטבה באופן מקסימלי.

כמו-כן, חשוב לבחון את העסק ויציבותו הפיננסית, שכן אם ייחדל לפעול או תוצמד לו הערת “עסק חי”, הדבר יגרור הפסקת התשלומים. בצד זאת, חשוב לבחון את תזמון היציאה לפנסיה ומאיזה מועד ניתן להתחיל בקבלת תשלומים שאינם חייבים במס מלא. 

יתרה מכך, חשוב לזכור כי התיקון לחוק אינו חל רטרואקטיבית ולמעשה אינו פותר בעיות עבר. המשמעות היא שאם נפער “בור” בכל הקשור לחיסכון לפנסיה, לא ניתן לבצע פעולות אחורה אך בהחלט אפשר לחשוב איך ניתן לפצות על כך באמצעות מהלכים חכמים שיבטיחו הגדלה של החיסכון הפנסיוני.

בשורה התחתונה, תיקון 190 הביא עימו בשורה אמיתית לציבור החוסכים בישראל ובכללם לבעלי השליטה, שהיו עד אז כבולים ביכולתם לדאוג לעתידם הכלכלי ביום שלאחר הפרישה לפנסיה. ניצול חכם והפקת מקסימום תועלת ביחס לזכאויות ואפשרויות החיסכון עבור בעלי שליטה תלויים במידה קריטית בתכנון פנסיוני מוקדם ויצירתי. צוות המתכננים הפיננסים של נטו תכנון פיננסי עומד לרשותך ומציע מעטפת ליווי וסיוע בבחינת מכלול האפשרויות העומדות עבורך כבעל שליטה, תוך ניצול מיטבי ויצירתי של הטבות המס במסגרת תיקון 190 וביתר אפיקי החיסכון, זאת במטרה לשמר את רמת החיים והרווחה הכלכלית גם ביום שלאחר היציאה לפנסיה.   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ליצירת קשר

לתיאום פגישה

לתיאום פגישה
יצירת קשר