היעדר היכולת לצפות את התנהגות השווקים הובילה לאינספור שיטות וגישות השקעה שניסו להתעלות על האתגר ולהניב למשקיעים תשואה יציבה לאורך זמן. בעוד רובן המוחלט נחלו כישלון, אסטרטגיה אחת בולטת כמי שמסוגלת לכך: השקעה ארוכת-טווח במדד הS&P500-. צלילה להיסטוריית ביצועי מדד הדגל של הכלכלה האמריקאית לא מותירה הרבה מקום לספק, ומאפשרת למשקיעים לגזור תובנות השקעה להמשך.
אחד שיודע דבר או שניים על השקעות, וורן באפט, שיגר כמיטב המסורת את מכתבו השנתי למשקיעים, ואת המסר הפעם קשה היה לפספס: “לעולם אל תהמרו נגד אמריקה”. באפט, בן ה-94, ידוע מאז ומתמיד כמשקיע נלהב בכלכלת ארה”ב ותומך בגישת ההשקעות הפאסיבית וארוכת-טווח במדדי רוחב דומיננטיים בשוק המניות האמריקאי.
בעניין זה זכורה התערבות שערך גאון ההשקעות עם מנהלי קרן גידור מניו-יורק מי ישיג ביצועים טובים יותר בתום עשור. בעוד מנהלי הקרן השקיעו בשוק המניות באופן אקטיבי, באפט בחר לדבוק בשיטה הפאסיבית והשקיע במדד ה-S&P500. הוא לא טעה. ההשקעה “העצלנית” במדד הוכיחה את עצמה והביסה את התשואה שהשיגה קרן הגידור באותו פרק זמן. ההתערבות, ובעיקר תוצאתה, הכתה גלים בעולם ההשקעות. רבים אימצו מאז את שיטת ההשקעה הפאסיבית במדד הדגל של וול-סטריט מתוך הבנה כי זו מגלמת פוטנציאל ליצירת תשואה עודפת, שמסוגלת להתעלות על ביצועי מנהלי ההשקעות, שלא לומר לעיתים להביך אותם.
למעשה, המדד מאגד את 500 החברות הגדולות ביותר שנסחרות בארה”ב (מבחינת שווי שוק) ומתפקד במידה רבה גם כברומטר למצב הכלכלה הגלובלית. כמו-כן, ה-S&P500 נחשב למדד “נושם”, כלומר הרכב המדד מתעדכן מעת לעת בהתאם לשווי שוק החברות הנסחרות בארה”ב, כך שמתבצעת רוטציה: חברות ששווין צנח נפלטות מהמדד ואת מקומן תופסות חברות ענק ששווין זינק ושעומדות בתנאי הסף שקובע המדד.
במבט לאחור, מדד ה-S&P500 השאיר אבק למרבית מבורסות העולם
תקופות סוערות בשווקים הן בדיוק הזמן המתבקש להביט לאחור ולבחון את היסטוריית הביצועים ארוכת השנים של המדד, ואיך התמודד עם עתות משבר. המטרה היא לנסות לחלץ תובנות שיסייעו להבין האם ישנה שיטת השקעה שמצליחה להניב ברוב המוחלט של המקרים תשואה חיובית למשקיעים. ואם כן, מה בעצם “סוד ההצלחה”?
אלא שעוד לפני שנצלול לנתונים ונבחן את הביצועים, חשוב להבין בקצרה את ההיגיון בהשקעה במדד הפופולרי בעולם. למעשה, במקום לבחור מניות בודדות באופן סלקטיבי ולרכז את סיכון ההשקעה בהן, המדד מאפשר לכל אחת ואחד לייצר השקעה מבוזרת וחוצה מגזרים עם חשיפה לפירמות וחברות המובילות בעולם, כל אחת בתחומה.
כך למשל, המדד כולל חברות מתחום מוצרי הצריכה (קוקה קולה, וולמארט, מקדונלד’ס), הטכנולוגיה (אפל, מיקרוסופט, אמזון, אנבידיה, מטא, גוגל ואחרות), בריאות (ג’ונסון אנד ג’ונסון, אלי לילי), פיננסים (ויזה, מאסטרקארד, פייפאל) וסגמנטים דומיננטיים נוספים. כלומר, השקעה במדד שקולה להשקעה המפוזרת בין מאות חברות גלובליות, וכל זאת באמצעות מכשיר השקעה פשוט.
כעת, אחרי שהבנו איך בנוי הרכב המדד, עולה השאלה המתבקשת עד כמה ההשקעה בו מהווה אסטרטגיה מוצלחת? לשם כך ניגש לבחינת היסטוריית הביצועים. כדי להבין האם מדד ה-S&P500 מפגין עוצמה בטווח ארוך ובאופן עקבי, צריך לבחון את ההתנהגות בחיתוך רחב וללכת הרבה אחורה. בהסתמך על נתוני אתרMacrotrends , מאז החל המדד להיסחר במתכונתו הנוכחית בשנת 1957, הוא הציג תשואה שנתית ממוצעת של כ-10%. בהסתכלות על עשור שנים, מדובר בתשואה ממוצעת של כ-100%. מרשים לכל הדעות. מי שהטיל ספק בעוצמת המדד קיבל באחרונה תזכורת נוספת כאשר ה-S&P500 ניפץ שוב את שיא כל הזמנים וחצה לראשונה את רף ה-5,000 נקודות.
על סמך ביצועים מצטברים אלו, המשוואה די ברורה. מדד ה-S&P500 אמנם חווה משברים ובהתאם גם שנים עם ביצועים חלשים, אך עבור משקיעים שמסתכלים ולשנים ארוכות קדימה, ולא נמצאים בשוק רק כדי לעשות “סיבוב” ולגרוף רווח מהיר, מדובר בנכס השקעה המניב תשואה ראויה ויציבה בטווח הארוך. עם זאת, חשוב לציין כי למרות הסטטיסטיקה המרשימה, ביצועי עבר אינם ערובה לתשואות בעתיד, וכפי שהנתונים מלמדים, כדי לצמצם את הסיכון ולהגדיל את פוטנציאל התשואה, ככל וההשקעה מיועדת לטווח ארוך יותר, כך עקומת הסיכון יורדת. כאשר מדובר בהשקעה פאסיבית לעשרות שנים, הסיכון אף נושק לאפס, שכן גם אם המדד ספג מהלומות במהלך התקופה, הוא נוטה לתקן – ולהמשיך לעבר השיא הבא. אלו מסבירים את סוד הפופולריות של האינדקס החשוב בעולם ומדוע מרבית מגופי הניהול המובילים רואים בו עוגן בתיק ההשקעות.
איך משקיעים במדד הדגל של ארה”ב?
בשונה ממניה או אגרת חוב, את המדד עצמו לא ניתן לרכוש באופן ישיר אלא באמצעות השקעה בקרנות או מכשירים המחקים את ביצועי המדד. בשנים האחרונות נרשמה התרחבות משמעותית של מנעד האפשרויות שעומדות בפני המשקיעים והחוסכים להשקעה במדד וזאת דרך מסלולים עוקבים המוצעים באפיקי החיסכון השונים, כדוגמת קרנות ההשתלמות, קופות הגמל, פוליסות החיסכון, לצד קרנות נאמנות ומוצרי השקעה נוספים.
בשורה התחתונה, היסטוריית הביצועים של ה-S&P500 מוכיחה כי גישת ההשקעה הפאסיבית לטווחים ארוכים הניבה ברוב המקרים תשואה עודפת ויציבה למשקיעים. או כפי שכבר נאמר על סוד ההצלחה בהשקעה בשוק ההון – “אל תחפשו את המחט, פשוט תקנו את ערמת השחת”.
