לאור העלייה בריבית במשק והאינפלציה הגואה, רבים מחפשים אחר אפיקי השקעה יחסית בטוחים, שלכל הפחות ישמרו על ערך הכסף. לכן בשנה – שנתיים האחרונות נדדו כספים רבים אל הפיקדונות הבנקאיים והחוץ בנקאיים, המהווים השקעה סולידית בתשואה יחסית אטרקטיבית. בתוך כך, הפיחות בשקל לעומת מטבעות זרים, בדגש על הדולר והאירו, הביאו להתגברות העניין בפיקדונות צמודי מט”ח. בשורות הבאות יוסבר על פיקדון במטבע זר ובדגש על פיקדון צמוד למט”ח.
בדומה לפיקדון שקלי צמוד למדד, העולה ביחד עם עליית מדד המחירים לצרכן, גם בפצ”מ (פיקדון צמוד למטבע חוץ) ישנה הצמדה אל הדולר, היורו או מטבעות נוספים. כלומר, במידה ושער הדולר עלה ביחס לשקל- המפקיד מרוויח ריבית גבוהה יותר. אם שער הדולר ירד לאורך התקופה- המפקיד הפסיד באופן יחסי.
כמובן שלא ניתן לחזות בדיוק כיצד יתנהגו הדולר והשקל בעתיד הנראה לעין, עם זאת, אין ויכוח על כך שהדולר והאירו הפגינו קפיצות שער משמעותיות ביחס לשקל לאורך התקופה האחרונה. יש לכך סיבות רבות, לרבות המצב הפוליטי בישראל וההאטה הברורה במשק, לפיכך, רבים בוחרים בפיקדונות צמודי מטבע חוץ מתוך הערכה כי השערים ימשיכו לעלות.
יחד עם זאת, במידה והשער ירד- המפקיד יפסיד באופן ריאלי. לכן, מומלץ לגדר הפסדים ולמזער סיכונים על ידי בחירה בפיקדון מובנה שבו גם אם תהיה ירידה בשער המטבע הזר, היא לא תשפיע על הקרן, אלא רק על הריבית.
ראוי לציין כי מלבד הבנקים, גם גורמים חוץ בנקאיים כמו בתי השקעות מציעים פיקדונות, לרבות צמודים למטבע חוץ. מרבית הציבור אינו מכיר את האפשרות הזאת וחבל שכך, מפני שהגופים החוץ בנקאיים נוטים להציע ריביות גבוהות יותר מהבנקים ועושים יותר על מנת להתחרות על הלב והכיס של הלקוח. לצד הריביות העדיפות, הם מציעים יתרון נוסף בפיקדונות צמודי מט”ח, שהוא אי גביית עמלות מכירה וקנייה של המטבע.
כפי שאמרנו, ישנן אפשרויות שונות של פיקדונות צמודים למט”ח, כמו הפיקדון השקלי המשתנה מבחינת הריביות המוצעות, תקופת הפיקדון, תחנות היציאה, סכום ההפקדה ועוד.
דוגמא יחסית פופולארית היא פיקדון בהפקדה חד פעמית עם ריבית נומינלית שנתית (ריבית דריבית) הצמודה לשער היציג, וזאת לתקופה של שנה עד שנתיים בלי חידוש ותחנות יציאה.
מנגד, ניתן לבחור בפצ”מ דולרי יומי המספק למעשה הגנה דולרית לכסף, עם אפשרות משיכה בכל יום, ללא ריבית ולתקופה לא מוגדרת מראש. ניתן גם לבחור בפצ”מ קצר דולרי (או למטבע זר אחר), המוגבל לתקופה של חודש לכל היותר, שבו מקבלים הטבה על השער בעת קנייה ומכירה בשיעור של שבריר האחוז. אלו היו רק שלוש דוגמאות וישנן כאמור אפשרויות נוספות המשתנות בתנאיהן.
לפני שבוחרים פיקדון במטבע זר יש לשים לב לסוגיית המיסוי- העומד על 25% על הריבית, ולעיתים על 20% (בפח”מ). עם זאת, הדברים אינם כה פשוטים שכן עשוי להיווצר מצב בו המפקיד למעשה מפסיד באופן ריאלי במידה ושער מטבע החוץ ירד. לכאורה מדובר בהפסד שניתן לקזזו מהכנסות, כולל ההכנסות מהריבית שמגיעה מאותו הפיקדון.
הבעיה היא, שנכון להיום בישראל אין אפשרות לקזז את ההפסד מירידת השער אל מול ההכנסות מהריבית. זאת מכיוון שאם השער היה עולה- היה המפקיד מקבל פטור ממס, ומכאן שלא ניתן להפוך את היוצרות ולומר שאם נגרם הפסד הוא נחשב לצורך קיזוז. במילים אחרות, אם השער ירד באופן משמעותי יותר מאשר ההכנסה מהריבית- עדיין יהיה צורך לשלם מס על הריבית. ברור גם שלא ניתן לקזז את ההפסד עקב ירידת השער לעומת הכנסות המגיעות ממקורות אחרים.
כאשר מבצעים על פיקדון שקלי השוואה בין הצמוד והלא צמוד למט”ח, רואים שלפחות בשנה האחרונה מי שהצמיד למט”ח- נהנה מרווחים יפים יחסית. עם זאת, הבחירה ממש לא מובנת מאליה. ראשית, יש לנסות ולהעריך לאן מועדות פניו של המשק, ובמידה ולדעתכם צפוי פיחות משמעותי נוסף בשקל (בכמה אחוזים טובים), ניתן לשקול את הפיקדון הצמוד למט”ח.
יחד עם זאת, יש לבחון גם את תיק ההשקעות בכללותו. כלומר, במידה ובתיק יש שיעור גבוה של נכסים באפיקים הצמודים למטבע חוץ, ממילא יתקבלו רווחים במקרה של ירידת השקל. לעומת זאת, אם בתיק החלק הארי של הנכסים לא צמודים למט”ח, הרי שפיחות בשקל עלול להוביל לשחיקה, ומכאן שווה לשקול פיקדון צמוד למט”ח. זהו צעד בסיסי בבניית תיק השקעות מבוזר תוך גידור של הסיכון על ידי הצמדה של חלק מהנכסים אל הדולר או למטבעות אחרים. בוודאי בתקופה הנוכחית של פיחות משמעותי בשקל.
אם כן, בחירת הפיקדון המתאים והמשתלם ביותר, בין אם צמוד או לא צמוד למט”ח, אינה מובנת מאליה. במידה ואתם מעוניינים בסיוע, לרשותכם עומדים המומחים שלנו שישמחו לבדוק עבורכם את כלל אפשרויות החיסכון וההשקעה, ולהכווין אתכם גם אל הפיקדונות המשתלמים, הרווחיים והנכונים ביותר להעדפות והצרכים שלכם.
