תקופות משבר וסערה בשווקים הקרינו מאז ומתמיד על תחושת הביטחון של המשקיעים והציבו בפניהם רגעי מבחן קריטיים – האם יצליחו להימנע מקבלת החלטות פזיזות או שמא ייכנעו לתחושות הפאניקה והחרדה שהשוק משדר. ההיסטוריה הארוכה של שוק ההון יכולה לספק שיעור חשוב על איך רצוי לנהוג (ובעיקר איך לא) בנקודות משבר.
זה למעלה מעשור שהריבית שייטה בסמוך לטריטוריה האפסית ותרמה את חלקה למומנטום החיובי בשווקים, שדחף את המדדים המובילים לשבור שיאים – ולנפצם בזה אחר זה. אולם בתקופה האחרונה המגמה התהפכה: בנקים מרכזיים בעולם, בהובלת הפד’, יצאו במסע העלאות ריבית במטרה לדכא את האינפלציה ולהשיב את יציבות המחירים. אלא שהשינוי בסביבת הריבית, מלבד ריסון האינפלציה, מייצר גם אפקט מצנן על השווקים ושולח גלי הדף חזקים לבורסות, שמטלטלות בחריפות ורושמות ירידות חדות.
המצב החדש, והפאניקה ששוררת בשווקים, מציבים בפני המשקיעים נקודת מבחן קריטית – איך נכון לנהוג עם תיק ההשקעות בעיצומה של סערה כלכלית. משקיעים שפועלים מתוך תחושת חרדה לכספם וממהרים לממש את ההשקעות, סביר כי הם מקבעים את ההפסדים בתיק, שהיו עד אז רק “על הנייר”. המוטיבציה של רבים מאלו נובעת לרוב מתוך אשליית יכולת “תזמון השוק”.
הטעות השכיחה שמובילה לתוצאה הפוכה
מאז ומתמיד פאניקה בשווקים גררה אצל חלק בלתי מבוטל מהמשקיעים קבלת החלטות המסתמכת על תחושות בטן ומוטיבציה לתזמן את השוק (to time the market). כלומר, המשקיעים מחליטים למכור את האחזקות בתיק, גם במחיר הפסד כבד, כדי לא לספוג ירידות נוספות מתוך הנחה שיידעו לחזור ב”עיתוי הנכון”, משמע כאשר השוק מתאושש וחוזר למסלול העליות. במילים אחרות, לדייק את נקודות הכניסה והיציאה: כשהשווקים יורדים – לצאת מהשקעה, וכשאלו מתחילים לחזור למסלול העלויות – להיכנס להשקעה.
זו עשויה להישמע כמו אסטרטגיית השקעות אידיאלית, אבל לאשליית יכולת חיזוי התנהגות השוק אין כל אחיזה במציאות ובתוחלת זמן אינה ניתנת ליישום, בטח לא בתקופות משבר. למעשה, משקיעים שבוחרים לממש את השקעותיהם בזמני משבר, צריכים להשלים עם העובדה כי הם “מחוץ למשחק”, והחזרה לעיתים קשה ויקרה הרבה יותר. הסיבה נעוצה בכך שגם אם הוחלט על נקודת כניסה מחודשת, כאשר “מזהים” שהשוק מתאושש, אין זו ערובה לכך שייהנו מהמשך מגמת העליות. מה גם שייתכן וכבר הפסידו חלק ניכר מהתיקון, שכן בזמנים אלה תגובות השוק עשויות להיות אגרסיביות והכל קורה בזריזות – הירידות כמו גם העליות.
אין צורך להרחיק כדי לקבל דוגמה קלאסית לתרחיש כזה. עם איתותי התפשטות נגיף הקורונה בעולם נחתך מדד ה-S&P500 ב-34% בתוך 23 ימי מסחר (בחודש מארס 2020), אולם זינק לאחר מכן בשיעור של 27% ב-15 ימי מסחר בלבד. ספק גדול, בלשון המעטה, אם למישהו הייתה היכולת לצפות מהלך כזה, ועוד לתזמן אותו. כאן נעוצה התובנה כי כדי לצלוח עתות משבר ולהימנע מסיכונים מיותרים, נדרש להגדיר, כבר בשלב ראשון, את טווח הזמן בהשקעה.
חשיבות תכנון ובחירת טווחי השקעה
בשוק ההון קיים קשר הדוק בין אופק השקעה לרמת הסיכון, באופן כזה שככל וציר הזמן ארוך יותר, עקומת הסיכון יורדת. כאשר מדובר בהשקעה המיועדת לעשרות שנים, כדוגמת חיסכון פנסיוני, רמת הסיכון צונחת דרמטית ונושקת לאפס. ההסבר לכך נעוץ בעובדה שהשווקים הפיננסיים נוטים לטפס לאורך זמן ולהשיא תשואה, אלא שבמהלך התקופה צצים אירועי משבר, בדומה לזה שאנחנו חווים כעת, שהשפעתם אמנם מורגשת אך באופן זמני בלבד, שכן בהסתכלות ארוכת טווח השוק נוטה לתקן ולהמשיך לטפס לכיוון היעד הבא. ההיסטוריה הוכיחה זאת כל פעם מחדש.
בשל כך, כל משקיע המבקש להשקיע את כספו, נדרש להגדיר בשלב ראשון את אורך חיי ההשקעה לפי טווחי זמן – קצר, בינוני או ארוך. פרמטר זה קובע במידה מכרעת אילו מבין אפיקי ומכשירי ההשקעה תואמים את משך הזמן שהוקצב ואף חשוב מכך, מאפשר לבצע חישוב מושכל באשר למידת הסיכון שניתן לקחת במסגרת אותה השקעה.
כך, בהשקעות עם אופק של חמש שנים וצפונה, כטווח זמן המוגדר ארוך יחסית, החשיפה לאפיק המנייתי (רכיב סיכון) תהייה גבוהה, זאת נוכח ההבנה כי משך הזמן מאפשר לצלוח נקודות משבר, אם יצוצו, ולמקסם את פוטנציאל התשואה. לעומת זאת, בהשקעה המיועדת לטווח זמן בינוני, כלומר מספר שנים בודדות (בין 3 ל-5), מידת הסיכון תהייה שמרנית יותר, כאשר חלוקת הכספים תפוזר לרוב במניות, אגרות חוב ונכסים בלתי סחירים.
עם זאת, כאשר מדובר בהשקעה עם תוחלת זמן קצרה, כלומר כסף המיועד להשקעה אך גם כזה שייתכן והמשקיע יזדקק לו במהלך השנה-שנתיים הקרובות, אופי ההשקעה יהיה דפנסיבי והמיקוד יהיה בנכסים סולידיים עם רמת סיכון נמוכה מאוד. כך למשל, בתקופה הנוכחית, בחסות עליית הריבית, מוצרי השקעה כמו קרנות כספיות או אגרות חוב שהנפיקו חברות עם איתנות פיננסית, מספקות מענה הולם למשקיעים עם אופק השקעה קצר, המחפשים תשואה יציבה לצד נזילות שוטפת של הכספים.
בנקודה זו ראוי לציין כי בתקופה הנוכחית כסף נזיל ששוכב בעו”ש נמצא אף הוא בסיכון, נוכח האינפלציה הגבוהה ששוחקת בהתמדה את ערך הכסף.
בשורה התחתונה, אלמנט הזמן הוא אלמנט קריטי המשפיע במידה רבה על בחירת אופי ההשקעה ורמת הסיכון. צוות המתכננים הפיננסיים של ‘נטו תכנון פיננסי’ עומד לרשותכם וישמח לסייע בבחינת הצרכים במטרה להרכיב תמהיל השקעות ההולם את דרישותיכם ומגלם פוטנציאל תשואה ראוי – בכל מסגרת זמן.
>> למידע אודות נטו תכנון פיננסי
הכותב הינו אורי ברקאי– סוכן ביטוח פנסיוני ומתכנן פיננסי
